נכתב ע"י דנה אחות של יוני - נקרא בהלוויה, 11.11.07

אח אהוב ויקר שלי, רק יום וחצי עבר מאז שאתה לא כאן

ואני כבר כל כך מתגעגעת אליך,

הנוכחות שלך חסרה לי.

עשרים ושתיים שנים זכינו במתנה הנפלאה של לחיות איתך, לצידך, במחיצתך.

השתיים האחרונות היו סיפור קצת אחר

ואם עד היום לא הצלחתי להגיד לך או לשתף אותך במה שאני חושבת על השנתיים האחרונות, אולי זו ההזדמנות שלי לכך.

יוני

אני יודעת שעברת גיהינום, אני יודעת שהיו ימים בהם התעוררת והתפללת שהכל היה רק חלום בלהות, כי גם אני עשיתי את זה. וזאת היתה המלחמה שלך, קשה, ארוכה וכואבת.

חשוב לי שתדע כמה אני מעריכה אותך על כל הכוח הזה שיש בך, איך נלחמת בגבורה, בעוז, באמונה ולרגע לא הפסקת להאמין שתהיה בריא, לא הפסקת להאמין שתנצח.

את סבלך רק אתה ידעת. אנחנו שעמדנו סביבך ותמכנו בך, לפעמים התנדנדנו והיססנו, אבל אתה העמדת את כולנו על הרגליים – לא במילים אלא בדרך שלך.

מעולם לא האמנתי שאני אהיה עדה למלחמה כה קשה. לוחם אחד חזק, בריא ואמיץ מול מלחמה ארורה ואין רחמים, אין צדק, פשוט לא הוגן. הגיע לך לנצח, לאורך כל הדרך, הגיע לך.

אבל אתה כבר לא כאן.

אנחנו פה, כל המשפחה שלך, אנחנו אוהבים אותך קטן שלנו, ילד מקסים שלנו

אנחנו מתגעגעים אליך

רצית לחזור לצופר, להקים משפחה, להיות מאושר, והנה אתה כאן לנצח.

אבל לא כך רצית

אנחנו נהיה חזקים כי אתה היית חזק

אני רוצה להאמין שהותרת משהו מן הכוח העצום שלך בנו, ראית את העתיד תמיד, התגברת על כל מכשול בעיתו, אחד אחד, לא הרמת ידיים, לא ויתרת, המילה "להיכנע" לא הייתה קיימת אצלך בלקסיקון. תמיד קדימה, תמיד להמשיך לשאוף הלאה לנצח, לסיים את הגיבוש הזה ולהתקבל ליחידה המובחרת של הבריאים שוב

ניסינו כולנו אבל זה לא בידינו

אני אוהבת אותך יוני